נקודת גישה לעומת נתב

מבלי להבין היטב את ההבדל בין נקודת גישה לנתב, אי אפשר להבין את החשיבות שיש להם זה לזה. נקודת גישה היא מכשיר שאליו מכשירי Wi-Fi מתחברים. נקודת גישה בלבד לא תועיל שכן היא רק מחברת מכשירי Wi-Fi יחד. על מנת לחבר את המכשירים לרשת קווית, לספק אינטרנט, יש לחבר את נקודת הגישה לנתב. הנתב ייקח מנות המגיעות מנקודת הגישה ויעביר אותן בהכרח לרשת החוטית כדי לספק גישה לאינטרנט למכשירי ה- Wi-Fi. כך, לסיכום, נקודת גישה מחברת בין התקני ה- Wi-Fi לנתב והנתב המחובר מנתב את המנות כנדרש כדי לאפשר תקשורת שימושית.

מהי נקודת גישה?

נקודת גישה היא התקן המשמש לחיבור מכשירים אלחוטיים לרשת קווית. מכשירים כאלה נמצאים בשימוש נרחב בטכנולוגיית Wi-Fi. המכשיר הנקרא נקודת הגישה יוצר נקודה חמה המשדרת SSID. מכשירים אחרים המאפשרים Wi-Fi, כגון מחשבים ניידים, טלפונים ניידים וטאבלטים, מתחברים לנקודה חמה זו באמצעות ה- Wi-Fi. נקודת הגישה בדרך כלל מחוברת לנתב. התקנים המחוברים לנקודת הגישה יסופקו עם האינטרנט דרך הנתב שאליו נקשרת הגישה אליו. כמו כן, כל המכשירים המחוברים לנקודת האסים יתחברו לחיבור לרשת המקומית כמו גם, כדי ליהנות משירותים שונים אחרים כגון שיתוף קבצים. חשוב שלא שבנתבים אלחוטיים מודרניים הנתב ונקודת הגישה משולבים במכשיר אחד.

דמיין מצב בבית שיש לנו חיבור לאינטרנט ADSL ורשת ביתית. הנתב ADSL החוטי מתחבר לקו הטלפון בצד אחד ובצד השני מחוברים מספר מחשבים לנתב באמצעות כבלי Ethernet. זה יוצר רשת LAN וכל המכשירים יכולים לתקשר זה עם זה ויכולים לגשת לאינטרנט. כעת, נניח שאנו קונים נקודת גישה ומחברים אותה באמצעות כבל אתרנט לנתב ADSL. נקודת הגישה תיצור נקודה חמה של Wi-Fi וכל מכשיר Wi-Fi בבית יכול להתחבר לנקודת הגישה והם יכולים לגשת לאינטרנט מכיוון שהחבילות מנותבות דרך ADSL. פרט לכך שהתקנים האלחוטיים יכולים לתקשר ביניהם וגם יכולים לתקשר עם LAN קווי.

כרטיסי Wi-Fi מודרניים שנמצאים במחשבים ניידים וטלפונים ניידים יכולים גם הם לפעול כנקודות גישה. תוכנות כמו לחבר אותי, נתב וירטואלי, וכלים מובנים במערכות הפעלה מאפשרות לך לשתף באינטרנט על ידי הפיכת מודול ה- Wi-Fi במחשב הנייד או הטלפון הנייד שלך לנקודת גישה וירטואלית.

מה זה נתב?

נתב הוא מכשיר רשת המנתב מנות נתונים ברחבי רשת. זה עובד בשכבת הרשת של דגם הייחוס של OSI, ומכאן שהוא מכשיר שכבה 3. נתב מחזיק טבלה שנקראת טבלת ניתוב, המורכבת מ- IP של השער דרכו יש לנתב מנות כדי להגיע ל- IP יעד מסוים. טבלת הניתוב יכולה להיות מוגדרת באופן סטטי על ידי מנהל הרשת או שניתן ליצור אותה אוטומטית באמצעות אלגוריתמים לניתוב. כאשר נתב מקבל מנות, הוא מאחסן תחילה את המנה בזיכרון הנתב ומנתח את כתובת IP היעד של המנה. ואז הוא בודק את טבלת הניתוב כדי לראות באיזה שער יש לנותב את המנה. ואז על סמך מידע זה הוא מעביר את החבילה כראוי.

נקודת גישה בהחלט זקוקה לנתב שיחבר את המכשירים האלחוטיים שלו לאינטרנט. נקודת הגישה משלבת רק את התקני ה- Wi-Fi יחד, אך היא אינה יודעת לנתב מנות בחוץ. אז זה חייב להיות מחובר לנתב וכעת הנתב יעביר את המנות המגיעות מנקודת הגישה בהכרח לרשת החיצונית. כיום ישנם נתבי Wi-Fi בשוק המשלבים את הפונקציונליות של נקודת הגישה ל- Wi-Fi והנתב במכשיר יחיד. אפילו נתבי Wi-Fi של ADSL נמצאים שם המשלב נקודת גישה Wi-Fi, נתב וקישוריות ADSL.

ההבדל בין נקודת גישה לנתב

מה ההבדל בין נקודת גישה לנתב?

• נקודת גישה מאפשרת למכשירי Wi-Fi להתחבר אליו. הנתב מחבר את נקודת הגישה לרשת החיצונית כגון אינטרנט.

לנקודת גישה אין את היכולת לנתב מנות בזמן שהנתב עושה זאת כדי לנתב מנות ליעד הנכון.

• לנתב יש בד מיתוג המנתב מנות מממשקי כניסה שונים לממשקי פלט נכונים. נקודת גישה רק מכוונת את מה שמגיע ממקלט ה- Wi-Fi לממשק הקווי ומה שמגיע מהממשק הקווי למשדר ה- Wi-Fi.

• נתבים מפעילים אלגוריתמים מורכבים הנקראים אלגוריתמים לניתוב ומערבים מבני נתונים הנקראים טבלת הניתוב. אלגוריתמים וטבלאות ניתוב מורכבות כאלה לא נמצאים בנקודות גישה.

• לנקודת גישה יש חומרה אלחוטית כמו מקלטים ומשדרי Wi-Fi ואילו לנתב אין חומרה זו.

סיכום:

נקודת גישה לעומת נתב

נקודת הגישה היא המכשירים אליהם מכשירי ה- Wi-Fi מתחברים. נקודת הגישה מחוברת לנתב והנתב מנתב את המנות מנקודת הגישה לרשת החיצונית כדי לספק גישה לאינטרנט. לנקודת הגישה יש את החומרה האלחוטית בה היא משדרת SSID שאליו מכשירי Wi-Fi אחרים מתחברים. הנתב אינו מכיל חומרה אלחוטית, אלא מורכב ממיתוג התקני בדים, זיכרון ועיבוד לאחסון והעברת מנות כנדרש כדי להגיע ליעד הנכון. כיום המכשירים הנקראים נתבי Wi-Fi הם בעלי הפונקציונליות של נקודת הגישה והנתב המשולבים לחבילה אחת יחידה.

תמונות באדיבות: נתב אלחוטי באמצעות Wikicommons (רשות הרבים)