נספח לעומת נספח

בטח נתקלת בקטע נפרד בסוף ספר או ביומן שנקרא תוספת או לפעמים נספח. הם דומים במובן זה ששניהם מתייחסים למידע המוצג תמיד בסוף הספר. שתיהן תוספות שנחשבות כנדרשות להיות מוצגות בפני הקורא כאשר הן מובאות לדיון לאחר פרסום הספר או הודפסו. עם זאת, שתי המילים אינן שם נרדף כפי שיהיה ברור לאחר קריאת מאמר זה, אף כי מילונים מסוימים עושים שימוש באחת משתי המילים כדי לתאר את האחרת. בואו נסתכל מקרוב.

מה זה תוספת?

אם סופר סיים לכתוב ספר ומחקר חדש עולה כי יש בו עובדות או מידע שהסופר מרגיש שיש לשתף אותו עם הקוראים, הוא כולל אותו בסוף הספר בקטע נפרד שנקרא תוספת. תוספת היא מילה לטינית שמשמעותה להוסיף או לתת. ניתן להשוות בערך תוספת עם שימוש בתסריט פוסט או PS במינוחים מודרניים.

עם זאת, לא תמיד התוספת היא להביא לידי ביטוי מידע ממקומות אחרים, מכיוון שלעיתים סופר יכול להוסיף משהו למה שכבר אמר בספר. לעיתים יש לסופר רצון להסביר נקודה או לעדכן משהו שהוא הזכיר בספר. ישנם גם מקרים בהם מחברים מבצעים תיקונים למה שכתבו בספר.

מהו נספח?

נספח הוא קטע נפרד בסוף ספר הכולל מידע משלים ואופי כזה שלא כל קורא עשוי להתעניין בכך שהוא ייכלל בגוף הראשי של הספר. מידע כזה הוא ברובו טכני או סטטיסטי. עם זאת, לנספח יכול להיות מידע שימושי לקוראים.

סיכום:

נספח לעומת נספח

למרות שישנם קווי דמיון רבים בקטעים המכונים תוספת ונספח המוצבים בסוף ספר, הבדל עיקרי אחד נוגע לזמינות המידע בזמן שהכותב כתב את הספר. לתוספת יש מידע שהכותב היה כולל בגוף הספר לו היה זמין בזמן שהוא כותב את הספר. זה המקרה כאשר מחקר יוצא לאחר פרסום הספר, והסופר רוצה לחלוק את העובדות עם הקוראים. מצד שני, נספח מכיל ברובו מידע שאינו מתאים לגוף העיקרי של הספר אך עדיין רלוונטי לקוראים. אם בכלל, המידע הכלול בנספח לרוב אינו חובה באופיו. זה בהחלט לא חייב להיות מידע.